<h1>ספר הנר כת"י — עירובין</h1>
<h2>דף ה:</h2>
[עירובין ל"א ע"א] מתני'. מערבין בדמאי וכו'. רשצז"ל פיר' החבר שלקח דמאי מעם הארץ ולא הפריש ממנה דמאי מערבין בו. ואמרי' בגמ' וה(ו)א לא חאזי ליה ומהדרינן מגו (דאו) [דאי] בעי מפקר נכסיה והוי עני חזי ליה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניים דמאי. ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו. ואקשינן בגמרא פשיטא כיון שניטלה תרומתו חולין הוא ופרקינן לא צריכה שהקדימו בש(ו)בלין וניטלה הימנו תרומת מעשר ולא ניטלה הימנו תרומה גדולה וכדר' אבהו דאמ' מעשר ראשון שהקדימו בש(ו)בלין פטור מתרומה גדולה שנ' והרמתם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר, מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר. אמ' ליה ר' פפא לאביי (או) [אי] הכי אפי' הקדימו בכרי נמי אמ' ליה עלך אמ' קרא מכל מתנותיכם תרימו. [ו]מה ראית פיר' ומה ראית שמוק(ד)מת קרא דחיובא בהקדימו בכרי וקרא דפטירת בהקדימו בשבלין, תשוב[ה] האי אידגן פיר' האי דנתרמו בכרי אידגן וכיון דנקרא דגן נעשה טבל לתרומה כדכ' ראשית דגנך והאי דלא אידגן פיר' וכי שקיל ליה עדיין לא היה טבל לתרומה. וכך פיר' רמז"ל (שבת פי"ח מ"א) [(תרגום מערבית) מעשר ראשון שנטלה תרומתו, אין כוונתו בזה שהפריש ממנו כראוי ואח"כ הפריש ממנו מעשר מן המעשר כמתחייב, שהרי זה מותר ולא נותרה בו סיבה המונעת מלערב בו, ולא דיבר אלא במעשר ראשון שהפרישו ישראל בשבלים לפני שנידוש ונעשה דגן ויפריש ממנו תרומה גדולה כמתחייב. והודיענו כי המעשר שהפריש באופן זה לא יתחייב הלוי להפריש ממנו אלא תרומת מעשר בלבד והוא החיוב שנותר בו. אבל לא חלק תרומה גדולה המחוייבת לאותו המעשר, לפי שאין חיובה חל על הדגן אלא אחר דישתו ומירוחו. ומה שאמר ומעשר שני והקדש שנפדו, פיר' רמז"ל ואפילו פדה אותם לעצמו שאנו מחייבים אותו להוסיף חומש, דונתן הכסף במקדיש שדהו כתי' ויסף חמישית כסף ערכך, משנתן את הקרן נעשה ראוי לעירוב ואע"פ שעדיין נשאר החומש. והכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל. פיר' ולא בטבל, פיר' ולא בטבל מדרבנן, שנזרע בעציץ שאינו נקוב. ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, פיר' אין כוונתו בזה שלא הורמה ממנו תרומת מעשר לפי שזה פשוט, אלא הוא זה שלא הפרישו ממנו חובת תרומה גדולה המוטלת עליו, ואע"פ שהפריש ממנו תרומת מעשר. וחיוב זה יהיה כשהפריש המעשר מן הדגן לאחר דישתו ומירוחו, ולא הפריש ממנו תרומה גדולה מקודם]. רשצז"ל ולא במעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו פיר' שהקדימו בכרי ולא הפריש ממנו תרומה גדולה דהאוי חאזי לאפרושי מיניה כדאמ' ליה ר' פפא לאביי לעיל. ולא במעשר שני והקדש שלא ניפדו פיר' רמז"ל [(תרגום מערבית) כוונתו בזה שלא נפדו כהלכה, כגון שפדה מעשר שני על חתיכת כסף, והוא אין פדייתו מותרת אלא בכסף מצוייר, כלומר מטבעות, ככתוב וצרת הכסף, וקבלנו דבר שיש עליו צורה. או שחלל הקדש על הקרקע, ואין דין הקדש ליפדות אלא במטלטלין, ככתוב ונתן את הערכך וגו', שיהא דבר הניתן ביד].
